גיוס הלוואות לעסקים קטנים
גיוס הלוואות לעסקים קטנים – כעוסק בתחום המימון / קרנות לעסקים מזה למעלה מ- 25 שנה עם ניסיון של הגשת בקשות לאלפי עסקים, אני תוהה לעצמי האם באמת קיימות בעיית אשראי לעסקים ומצוקה, שעסקים טובים לא מגיעים לקבל אשראי, או שמדובר בבעיה אחרת.
גיוס הלוואות לעסקים קטנים, ראשית יש להבין את הרקע. בארץ קיימים כ- 500,000 עסקים בסה”כ. מתוכם 80% הם עסקים שמחזורם העסקי השנתי הוא עד 1 מיליון ₪.
מעל מחזור של כ- 100 מיליון ₪ שנתי קיימים כ- 3,000 עסקים בלבד כולל בנקים, חברות ביטוח וכדומה. מכאן, שרוב העסקים במשק הינם עסקים קטנים בהגדרתם (מחזור שנתי עד 25 מיליון ₪). ברור שבעסקים הקטנים קיים מספר מועט של עובדים. מעטים מהם עוסקים בסחר יבוא ויצוא, כך שלמעשה המערכת הבנקאית כולה לא יכולה להרוויח מהם הרבה כסף למעט בשתי עמלות של עלות ההלוואה ועלות הקצאת האשראי, כאשר בשני המקרים הללו הבנקים גובים את המרווחים הגדולים ביותר. לדוגמא הלוואה ממוצעת לעסק קטן הינה בריבית של פריים +5%.
מכאן שהבנקים מעוניינים ורוצים לגייס אליהם עסקים עם מחזורים גבוהים יותר. ראו קרן לאומי לעסקים, בה תנאי הסף הנם עסק קיים מעל 3 שנים ומחזור עסקי של מעל ל- 1 מיליון ₪ בשנה. קרן לאומי ויתרה במודע על 80% מהעסקים ומתמקדת בעסקים שמחזורם גבוה יותר, דהיינו לפלח שוק של עד 5% ממספר העסקים.
הואיל וכך חוזרים לשאלת האשראי. עלות טיפול בלקוחות קטנים גבוהה ביחס לרווח שניתן להפיק מהם, ולכן הבנק כלל לא מעונין לגייסם, ואם הם כבר לקוחות הבנק, אין להם בנקאי אישי והטיפול בהם מתבצע בעיקר דרך מוקדים טלפונים, המקשים את חייו של בעל העסק והאלטרנטיבה היא ללכת פיזית לבנק בכל בעיה. כך שלמעשה, עוד בטרם הגענו לדיון על מתן האשראי, עסקים במחזורים נמוכים כלל לא מעניינים את המערכת הבנקאית בכללה.
לכן העסקים הקטנים כמו הקוסמטיקאית עם מחזור של 500,000 ₪ לשנה המפרנסת אותה ועוד עובדת, לא מעניינת, וכשניתן לה אשראי, המרווחים יהיו גבוהים ומסגרת האשראי שלה תהיה בפריים + 7% אם לא יותר מזה.
מכאן המסקנה שהמערכת הבנקאית לא מעוניינת כלל לגייס לטפל ולתת אשראי לעסקים קטנים, ואם הם לקוחות קיימים, המחירים שנותנים להם הם הגבוהים ביותר שהבנקים יכולים ורשאים לגבות. המדינה זיהתה את הכשל, והקימה את הקרן בערבות המדינה, כאשר במקביל קמו קרנות פילנטרופיות כגון קרן קורת וקרנות של הסוכנות היהודית המאפשרות לעסקים לגייס אשראי במחירים נמוכים למרות שהם עסקים קטנים.
אבל אם נבחן את מספר העסקים שקיבלו הלוואות בכל הקרנות בארץ, נגיע לכך שרק בשנת 2014 בקרן בערבות המדינה קיבלו כ- 5,000 עסקים הלוואות. גם אם מדובר בהכפלה לשנה קודמת, מדובר בטיפה בים.
כל יתר הקרנות האחרות מסייעות בעוד כ- 2,000 הלוואות כולל קרנות המיקרו קרדיט כך שלמעשה מתוך כ- 500,000 עסקים רק 7,000 עסקים קיבלו סיוע דרך הקרנות, וזו עדיין טיפה בים ועדיין פתרון מועט וחלקי.
הואיל וכך ברור שהמדינה צריכה לעודד, לדחוף ובעיקר לשווק את הקרן בערבות המדינה. להקצות כספים, שכן ללא עידוד המדינה בפיתוח העסקים לא יהיה ניתן לקבל אשראי לעסקים הקטנים והאלטרנטיבה העדר צמיחה במגזר העסקי.
במדינת ישראל רוב העסקים הינם עסקים קטנים וללא תמיכת המדינה אין ולא תהיה סיבה למערכת הבנקאית לעודד ולתמוך בעסקים. העסקים הקטנים הם מנוע הצמיחה בארץ ובכל מקום בעולם בלעדיהם לא ניתן לנהל משק נורמלי ומתפתח.
ניצן ארליך
הכותב הינו חבר נשיאות לשכת המסחר ויו”ר ועדת עסקים קטנים
לחצו כאן לאינפורמציה נוספת על בדיקת זכאות להלוואה