המלחמה בדרום הסתיימה מזמן אבל נזקיה לעסקים נשארו.
מצב העסקים בדרום לאחר תקופת הלחימה – טוב העסקים בדרום הינם עסקים קטנים ובחלקם גם עסקים של איש אחד. הפסקת הפעילות במיוחד בטווח הרקטות גרמה לכך שבתקופה זו לא הייתה להם הכנסה.
אם ניקח בחשבון שחלקם סיפקו שירותים לסביבה הקרובה אז סביר להניח שגם לעסקים להם נתנו שירותים לא הייתה יכולת לפעול ומכאן שלכולם לא הייתה הכנסה.
החזרה לשגרה לכל העסקים לא הייתה פשוטה, שכן אין להם יכולת כלכלית לחזור לפעילות מלאה וזאת מכיוון שבמשך כחודשיים הם השתמשו ברזרבות הכספיות שלהם למימון עצמי. יש לציין כי גם עסקים גדולים יותר נקלעו למצוקה, אולם יכולת גיוס הכספים שלהם טובה יותר ולכן החזרה שלהם לשגרה הייתה מהירה.
חשוב לזכור כי מעולם לא הושבת אזור בארץ הכולל למעלה מ- 27,000 עסקים (טווח ה-40 ק”מ) וזו הפעם הראשונה שגם המדינה, הבנקים ובעיקר העסקים מתמודדים עם בעיה זו.
מהיכרותי את השטח, עסקים רבים לא שרדו את המצב ובמיוחד עסקים בתחום המזון והמסעדנות והם נאלצו לסגור. לכן יש חשיבות רבה להיערכות הגורמים הרלוונטיים כגון מס הכנסה והבנקים למצב בו תהיה מלחמה נוספת בדרום או בכל אזור אחר בארץ.
על מנת שהעסקים יוכלו לשרוד מצב דומה לזה שהיה במבצע צוק איתן, חשוב לקבוע נהלים מדויקים למצב חירום, למשל איך הבנקים צריכים להתמודד עם העסקים. כיצד הממונה על הבנקים צריך לאכוף את הנושא של אי החזרת צ’קים תחת מצב חירום והגדלת מסגרות אשראי או הלוואות לעסקים, כל זאת על מנת שהעסקים לא יתחננו לעזרה או אפילו יסגרו. בנוסף, גם מס הכנסה חייב לטפל בנושא הפיצויים לעסקים ולבנות מודל ידידותי יותר ופחות מאיים. יש לציין כי עסקים רבים לא פנו לקבלת פיצוי עקב ניסיונם המר ממבצע עמוד ענן.
לסיכום, בין אם נרצה או לא נרצה, בעתיד יהיו מבצעים דומים ולכן יש לקבוע נהלים מדויקים של כל הרשויות כיצד לפעול במצב חירום ואיך להתייחס לבעלי העסקים, כולל דחיית תשלומים למדינה ולרשויות. כך יוכלו יותר עסקים לצלוח את המשבר בשלום, להמשיך בפעילותם העסקית ולפרנס את משפחותיהם.